#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנלן דצריך להשכים בבקר בערב שבת להכין צרכי שבת?	"1) איתא בשבת (קי""ז ע""ב) אמר רב חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, שההכנה תהיה בשעת הבאה וזה היתה בבקר<br>2) השבלי הלקט הביא מתנחומא עוד דרשה דאין והיה אלא מיד (ב""י, ט""ז ס""ק א')"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש נפק""מ בין הדרשות?"	"לפי הדרשה דגמ' שבת זמנה עד ג' שעות בבקר דומיא דהבאת המן, אבל לפי הדרשה של התנחומא כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') אפשר דצריך להכין מיד ובלבד שיהיה לו פנאי אח""כ לקרות ק""ש ולהתפלל (וכ""כ הערוה""ש סעי' ב') [אבל יכול לסמוך על בני ביתו שהם מכינים עבורו מיד (ביה""ל ד""ה ישכים)], והקשה עליו הביה""ל (שם) דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ותי' דהדרשה והיה דהוא מיד הוא גזה""כ דכאן צריך להקדים צרכי שבת, ומ""מ למעשה הביה""ל דחה הפמ""ג דאפשר דדוקא במרה דנצטוו על זה צריכים להשכים מיד בבקר דעדיין לא נצטוו על ק""ש אבל אחר קבלת התורה צריך להקדים ק""ש שהוא תדיר [וגם תפילה להרמב""ם דהוא דאורייתא, וגם לסמוך גאולה לתפילה], ועוד טעם להקל הוא דאפשר דהדרשה להכין בשבת הוא אסמכתא בעלמא דהרי הסעודות גופן אינן אלא דברי קבלה, אבל לזה יש לדחות דאע""פ שעונג שבת הוא דרבנן מ""מ הסעודות שבת דאורייתא וה""ה ההכנה להם, וכן מבואר במג""א (סי' רנ""א ס""ק ו') בשם הסדר עולם דיקרא ויתפלל תחילה ואח""כ יקנה לשבת, וכן פסק המ""ב (ס""ק א') דיקרא ויתפלל תחילה ואח""כ יכין לשבת {ונראה דאם יגמור התפילה אחר ג' שעות עדיף לעשות דבר לכבוד שבת קודם תפילה, אמנם יש לעיין אם דין זה מיוחד לקניית דברים}"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה השמיט הרמב""ם הדין להשכים לצרכי שבת?"	"כתב הביה""ל (ד""ה ישכים) דאפשר דס""ל להרמב""ם דקיי""ל כאיסי בן יהודה דהרץ בערב שבת פטור רק אם רץ בין השמשות או כמ""ש ההגהות אשר""י דוקא אחר חצות, ומשמע דלא קיי""ל כרב חסדא דס""ל דצריך להכין בהשכמה, אבל דחה הביה""ל דאפשר דצריך להכין אפי' בבקר אבל אינו פטור אם מזיק אע""פ שצריך לרוץ לכל מצוה מ""מ כיון דאינו דחוק כ""כ שיש לו פנאי חייב אם מזיק, אבל לפי""ז אינו מוכרח מה שכתב ההגהות האשר""י דפטור מחצות ואילך דאפשר דוקא בבין השמשות, וכן משמע מהשו""ע בחו""מ."	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה זמן מתחיל השביתה בגיהנם?	"מזמן שהתחיל להכין צרכי שבת (שם עולם ח""א פ""ד)"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו רגילות ללמוד מיד אחר תפילה?	"לא יבטל קביעותו אם הוא דבר שיש לו קצבה א""נ כשהוא מגיד שיעור אפי' כשאין לו קצבה [וכגון שכל השומעים להשיעור יש להם אחרים להכין בעבורם, וקמ""ל שיש היתר להמגיד שיעור שלא להכין מיד אע""פ שאין לו אחרים להכין בעבורו (שעה""צ ס""ק א', כנלענ""ד)], ומ""מ אם לא ימצא לקנות אחר לימודו לא יקבע למודו אלא לאחר הקניה (מג""א סי' רנ""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק א') [ואין לחסיד להתחסד להאריך בתפילה בערב שבת יותר מדאי (א""ר, פמ""ג מש""ז ס""ק א')] {ואפשר דכל זה מיירי כשיהיה לו פנאי לקנות הדברים בג' שעות בבקר, אבל אם ימשיך לימודו עד אחר ג' שעות אפשר דעדיף לקנות הדברים לשבת תחילה אפי' אם ימצא הדברים אח""כ}"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם לא ימצא לקנות אם ימתין עד לאחר תפילה?	"יקנה קודם תפילה דהוי חפצי שמים, ובלבד שיקרא ק""ש תחילה (מג""א סי' רנ""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק א')"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, תפילה בציבור או הכנה לשבת?	"כתב הסדר היום (מובא במג""א סי' רנ""א ס""ק ו') דתפילה בציבור עדיף, אבל הביה""ל (ד""ה ישכים) משיג עליו דתפילה בציבור דרבנן והכנה לשבת דאורייתא [והפסק""ת (הע' 12) הביא תירוץ מבירור הלכה דכוונת הסדר היום הוא דוקא לקנות דברים משובחים ומיוחדים לשבת ולזה אמרינן דתפילה בציבור עדיף] [והחיי""א מחדש יותר דהכנה לשבת עדיף מק""ש דהוא דאורייתא ומקודש, אבל בזה חולק הביה""ל דאין זה מקודש אלא הכנה למקודש] {ומביה""ל משמע דצרכי שבת דוחה תפילה בציבור רק אם לא ימצא הדבר לקנות אחר תפילה בציבור, אבל לגבי מי שיכול לקנותו אחר תפילה אבל לא יהיה בהשכמה משמע דתפילה בציבור עדיף, וכן משמע דכתב דלימוד קבוע עדיף אחר תפילה, ויש לפרש דהדין השכמה הוא רק להיות בטוח שיקנה אותו, וזהו לימוד זכות למה בזמנינו לא מקפידין לעשות דבר לצורך שבת בהשכמה, וצ""ע}"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לקנות לשבת ביום ה' או בערב שבת?	"כתב המג""א (ס""ק א') דעדיף לקנות בערב שבת [ואע""פ שיש טורח יותר (סדר היום, א""ר ס""ק א', ערוה""ש סעי' ב'), ומ""מ בקובץ הלכות (פ""א הע' כ""ג) מקיל שלא לבזבז הרבה זמן מחמת זה, ובפרט כשיכול לקיים שאר הכנות בערב שבת], וביאר המ""ב (ס""ק ב') שהוא ניכר טפי שהוא לכבוד שבת, ומ""מ דבר שצריך הכנה טפי כגון בשר עדיף לקנות ביום ה' [אבל אם הבשר כחוש ואפשר שימצא בשר טוב בערב שבת ימתין לערב שבת], והמ""ב מסיים דבימים קצרים עדיף להקדים הכל ביום ה', ועוד כתב השע""ת (ס""ק א') בשם הברכ""י דדבר שאפשר שלא ימצא בערב שבת יקנה ביום ה' [והמג""א (שם) הקשה מסי' תקע""ב דמשמע דדרכן היתה לקנות ביום ה', ותי' הפמ""ג (א""א ס""ק א') דהתם מיירי בדברים שצריכים הכנה מרובה כגון בשר {ועוד י""ל דהתם מיירי בימות הגשמים וא""כ לעולם עדיף לקנות ביום ה' שהימים קצרים וכמ""ש המ""ב}], והפסק""ת (הע' 8) מקיל לקנות ולבשל דברים מיום ה' שיש לנו מקררים אם אין לו זמן כ""כ בערב שבת דומיא דימים קצרים."	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר בשעה שקונה דברים לכבוד שבת?	"יאמר ""זהו לכבוד שבת"" (אריז""ל, מג""א ס""ק א'), דע""י הדיבור יחול קדושת שבת על אותו דבר (מחה""ש, מ""ב ס""ק ב'), ומבואר בכה""ח (ס""ק ב') דאפי' בשאר פעולות יש לומר שהוא עושה לכבוד שבת (קובץ הלכות פ""א הע' כ""ז, ע""ש)"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להכין לשבת עוד הפעם?	"כתב השבלי הלקט אע""פ שהכין בהשכמה מצוה שיוסיף בין השמשות [דהיינו קודם הערב (ערוה""ש סעי' א')] דכתיב והיה משנה (ב""י, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב')"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הגיע דבר בתחילת השבוע, האם עדיף להניחו לשבת?	"שמאי נהג להניחו לשבת והלל היה בוטח בה' שימצא דבר אחר לשבת, והאו""ז ס""ל כשמאי והרמב""ן ס""ל כהלל, ולמעשה הסכימו האחרונים כשמאי דאפי' הלל מודה לזה (מ""ב ס""ק ב'), ועי' מש""כ לעיל (סי' רמ""ב)"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מצוה לטעום מהתבשילין בערב שבת?	"המג""א (ס""ק א') הביא מהאריז""ל דצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת, לפי הא""ר הוא כדי לתקן יפה כהוגן [ולאלו שנוהגין להתענות בערב שבת יטעום ויפלוט (פמ""ג א""א א')], ועוד טעם מבואר בירושלמי שהוא כדי שלא יכעוס על בני ביתו מפני הקדחת תבשילו (מ""ב עו""ה הע' כ""ד), אבל משלחן שלמה משמע דהעצם טעימה הוי מצוה [דכתב דבשבת בודאי יש מצוה לטעום, ומשמע דערב שבת נמי איכא מצוה] משום טועמיה חיים זכו (מ""ב ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ח', מ""ב עו""ה הע' ס'), ושכרו שמאריכין לו ימיו ושנותיו (של""ה, מחזור ויטרי, מ""ב עו""ה)"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות שליח לעשות צרכי שבת?	"בזה אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג') וכדאשכחן בהרבה אמוראים דהיו עוסקים בצרכי שבת מגופן [ואע""פ שהרמב""ם כתב לשון חייב, מ""מ אינו חיוב גמור (ביה""ל ד""ה ישתדל)], והערוה""ש (סעי' ג') כתב דאצלינו הנשים עושות כל ההכנות בעצמן ואשתו כגופו, ואם הוא סמוך לשבת יש חיוב גמור על כל אדם להכין לשבת דעכשיו הוי כמי שאין לו שליח (מ""ב ס""ק ד'), והאריז""ל כתב דאם אדם מזיע בצרכי שבת הוא סגולה למחיקת העונות כמו הדמעות, ולכן צריך לטרוח הרבה בשביל כבוד שבת (שע""ת ס""ק ב')"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו בשאר מצות?	"לגבי מצות חסד יש כלל דאם אפשר ע""י אחרים תלמוד תורה עדיף, וזהו מפני שמצות חסד אינו מוטל עליו בדוקא, והשעה""צ (ס""ק ט') מסתפק בשאר מצות המוטלות עליו אי אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו או דלמא דוקא לענין כבוד שבת דחמירא אמרינן מצוה בו יותר משלוחו משא""כ בשאר מצות המוטלות עליו דאמרינן ת""ת עדיף, והשע""ת (ס""ק ב') כתב דאפי' בסעודת מילה וחתונה אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו כדאשכחן ברבן גמליאל ברבי (וכ""כ פתח""ת יו""ד סי' רס""ה ס""ק ט""ז) {ומשמע כצד הראשון של השעה""צ}, וכן ראינו לגבי בדיקת חמץ (מ""ב לקמן סי' תל""ב ס""ק ח') דאמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו, וכן לגבי שימור מחמץ בשעת טחינת חיטים דאפי' האמוראים הלכו לשמור (רמ""א לקמן סי' תנ""ג סעי' ח' בשם הרוקח)"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא אמרינן גדול כבוד הבריות שדוחה ל""ת שבתורה בשב ואל תעשה?"	"1) השע""ת (ס""ק ב') הביא תשובת חוו""י (סי' ר""ה) דתי' דדוקא תשמיש של בזיון אסור וכאן מיירי כשעושה בביתו ואחרים אינם רואים אותם א""נ יש קולא במיוחד לכבוד שבת שמותר אפי' לבזות את עצמו<br>2) הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') תי' דכשהוא ניכר שהוא עושה כן לצורך מצוה מותר, וזהו כוונת המחבר כי זה הוא כבודו שמכבד את השבת, דהיינו כשהוא ניכר שהוא עוסק במצוה לא אמרינן דאינו לפי כבודו, וכן אשכחן בדוד המלך דהיה ניכר שהיה מכבד את התורה, משא""כ בהשבת אבידה דאינו ניכר אמרינן דזקן ואינו לפי כבודו פטור, והוסיף הביה""ל (ד""ה כי) דכן אשכחן בעשיית מעקה בקידושין (ע' ע""א) דהיה מותר לרב נחמן לבנות מעקה דהיה ניכר שהיה עוסק במצוה"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך להרהר בתשובה בערב שבת?	"כתבו הספרים שיחזור בתשובה בכל ערב שבת כי דומה לעולם הבא ומי שטרח בשבת אוכל בשבת (באה""ט ס""ק א'), ועוד כתב המ""ב (ס""ק ג') כי קבלת שבת הוי כקבלת המלך ואינו נאה לקבלו כשהוא לבוש בגדים של עונות"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה צריך לנקות בערב שבת?	"צריך לנקות הקורי עכביש שבבית (באה""ט ס""ק א'), וגם צריך לכבד הבית מאבק ועפר ולהציע המטות כאילו הוא מקבל מלך ב""ו (מ""ב ס""ק ג')"	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי השחזת הסכין בערב שבת, 1) מהו המקור 2) מהו הטעם?	"1) כתב הבל בו דמשחיזין הסכינים דתניא בספרי וידעת כי שלום אהלך זו השחזת סכין, והב""י הביא עוד דרשה מספר חיי עולם דכתיב והכינו את והוא סכין כדאשכחן בישעיה (ב, ד) לאתים ולמזמרות 2) הרמ""א ביאר כי זהו מכבוד שבת שמכין עצמו לאכילה, והמ""ב (ס""ק ה') פי' דאם הסכינים קהה יכול לבא לידי חטטה ח""ו {ויש לפרש דהמ""ב כתב טעם זה ע""פ הספרי דנלמד מכי שלום אהלך, אבל הרמ""א קאי לפי הספר חיי עולם דנלמד מוהכינו} [ושמעתי ביאור מהרב אליהו קרופניק שליט""א דפירורים בבית גרמו עניות בבית וזה גורם קטטה, וע""י השחזת הסכין ממעט הפירורים וממילא ממעט הקטטה] "	סימן רנ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להרבות בשר ויין בשבת?	"כתב השו""ע דירבה כפי יכלתו, והוסיף הערוה""ש (סעי' ד') שהמוסיף מוסיפין לו מן השמים ובלבד שיתכוין רק לכבוד שבת [ומ""מ מבואר בש""ך (יו""ד סי' שמ""א ס""ק ז') ובמ""ב לקמן (סי' תקנ""ב ס""ק כ""ג, סי' תקע""ב ס""ק ו') דאינו חיוב לאכול בשר בשבת (מ""ב דרשו)]"	סימן רנ סעיף ב		
